רזילוב נ' ירון חנני בע"מ

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת לתשלום פיצויי פיטורים, דמי חגים, דמי הבראה ופיצוי בגין אובדן זכויות פנסיוניות.

התשתית העובדתית

2.התובעת ילידת 25.8.1946, עלתה לישראל בשנת 1992. החל מחודש אוגוסט 1994 החלה התובעת לעבוד בתפקיד של אורזת במשחטה. התובעת עסקה בתפקיד זה עד לפרישתה, ביום 31.12.2007.

3.הנתבעת, אשר קיימת משנת 1981, היא חברה לתפעול משחטות, המתמחה בתפעול והפעלת קווי ייצור של משחטות הודים ועופות.

הנתבעת מפעילה 4 משחטות, אחת מהן היא במפעל "מעוף" באזור התעשייה באר טוביה (להלן: "מעוף"). בשנות ה-90 הפעילה הנתבעת גם את משחטת "עוף ירושלים" בבית שמש, אשר נסגרה בסביבות שנת 1996.

4.משך רוב תקופת העסקתה עבדה התובעת אצל הנתבעת במפעל מעוף, המשמש כאמור כמשחטה. במהלך עבודתה במעוף הועסקה התובעת לסירוגין על ידי הנתבעת ועל ידי חברת "אורטל בע"מ" (להלן: "אורטל"). משך מספר חודשים הועסקה על ידי הנתבעת במשחטת "עוף ירושלים" בבית שמש.

5.תקופות העסקתה של התובעת הינן כדלקמן:

א.1.8.1994 עד 12.6.1995 ("התקופה הראשונה"): העסקה על ידי הנתבעת (10.5 חודשים).

על תלושי השכר שקיבלה התובעת מן הנתבעת בתקופה זו כתוב תחת שם המפעל: "ירושלים" (ראו ת/1).

ב.12.6.1995 עד 12.5.1996 ("התקופה השניה"): העסקה באמצעות אורטל (11 חודשים).

בתקופה זו עבדה התובעת במפעל מעוף (ת/3).

ג.1.5.1996 עד 30.8.1996 ("התקופה השלישית"): העסקה על ידי הנתבעת (4 חודשים).

על תלושי השכר שקיבלה הנתבעת מן הנתבעת בתקופה זו כתוב תחת שם המפעל: "מעוף" (ת/4).

ד.1.9.1996 עד 30.6.1997 ("התקופה הרביעית"): העסקה באמצעות אורטל (10 חודשים).

בתקופה זו עבדה התובעת במפעל מעוף (ת/6).

ה.1.7.1997 עד 31.12.2007 ("התקופה החמישית"): העסקה על ידי הנתבעת (126 חודשים).

על תלושי השכר שקיבלה הנתבעת מן הנתבעת בתקופה זו כתוב תחת שם המפעל: "מעוף" (ת/7).

טענות הצדדים

6.התובעת טענה כי על הנתבעת לשלם לה פיצויי פיטורים בגין כל תקופות העסקתה, לרבות התקופות בהן הועסקה על ידי אורטל, זאת מאחר שעבדה באותו מקום עבודה ברציפות משך כל תקופת עבודתה. התובעת טענה עוד כי יש לחייב את הנתבעת לפצותה בגין אובדן זכויותיה פנסיוניות. לטענתה, היה על הנתבעת לצרפה לביטוח פנסיוני מכוח צו ההרחבה בדבר הנהגת פנסיה זיקנה משלימה (יסוד) (להלן: "צו ההרחבה"), אשר החיל את הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 22.6.1964 בדבר פנסיית יסוד משלימה על כל העובדים והמעבידים בתעשייה, במלאכה ובתחנות הדלק, מיום 1.8.66 (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). משלא עשתה כן, עליה לפצות את התובעת בגין הנזק שנגרם לה כאמור. התובעת טענה עוד כי היא זכאית לתשלום דמי חגים ולתשלום דמי הבראה.